פסק-דין בתיק ב"ל 2323-04-12

1.         זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 23.2.12, אשר קבעה למשיב 10% נכות זמנית  החל מיום 1.1.11 ועד ליום  31.3.12, בגין פגיעה בעבודה מיום 31.10.10.

            יצויין כי הועדה לעררים התכנסה לדיון בערר שהגיש המבוטח-המשיב על קביעת פוסק רפואי לפיה לא נותרה לו כל נכות מהפגיעה בעבודה.

2.         להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער :

א.        הוועדה ציינה באופן מפורש כי נתקלה בקשיים בשל היעדר שיתוף פעולה מרבי מצד המשיב, אך בכל זאת מצאה לנכון לקבוע נכות זמנית מבלי לערוך בדיקה קלינית מינימאלית.

ב.         הוועדה הסתמכה על ממצאים קליניים של בדיקות שלא בוצעו על ידה במקום שתערוך בדיקה בעצמה.

ג.         הוועדה לא התייחסה לעובדה כי למערער עבר רפואי, הן לעניין הצוואר והן לעניין הכתף, כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים.

ד.         הוועדה קבעה נכות זמנית לתקופה של 15 חודשים מבלי לנמק את קביעתה, הן באשר לשיעור הנכות והן לגבי תקופתה.

3.         להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב :

א.        מדובר בקביעה זמנית המתייחסת לתקופה מוגבלת בה היה המשיב בטיפול ובמעקב רפואי, לכן אין כל הצדקה להגשת הערעור.

ב.         מדובר בעניין רפואי גרידא שבו לא נפלו פגמים כלשהם. הקביעה הינה במסגרת שיקול דעתה הבלעדי של הוועדה ואין מקום להתערב בה.

ג.         בפני הוועדה הוצגו מסמכים שונים, לרבות בדיקת MRI ועל בסיס כל אלה החליטה הוועדה לקבוע נכות זמנית בשיעור של 10%.

ד.         כל המסמכים הרפואיים מצביעים על כך כי קיימת למערער נכות מינימאלית בשיעור של 10% שלא ניתן לקבוע פחות ממנה.

ה.        בניגוד לנטען על ידי המערער, המשיב שיתף פעולה עם הוועדה, רצה לבצע את התנועות שנתבקש לבצע אך לדאבונו לא עלה בידיו לעשות זאת.

ו.         למערער נערכה בדיקה קלינית, אשר אין כל מקום להתערב בה, משכך יש לדחות את הערעור.

3.         החלטת הוועדה - דיון ומסקנות :

א.        מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי בפניה הונח כרטיסו הרפואי של המשיב.

הוועדה בחנה את תוצאות בדיקת ה - MRI הצווארי מיום 3.1.12, שם נמצא בקע דיסק גדול C6-7 עם אוסטאופיט הגורם ללחץ על קדמת חוט השדרה.

הוועדה קבעה כי מדובר בתהליך ממושך וישן.

בפני הוועדה עמד סיכום ביקור מבית החולים רמב"ם מיום 3.1.12, בו נשלל חסר נירולוגי, אך צוין כי קיימת הגבלה בתנועות הצוואר.